משרד עורכי דין כולל עורכי דין בעלי התמחויות שונות, מה שמאפשר לספק ללקוח טיפול כוללני. במשרד העוסק בדיני נזיקין, ניתן לקבל מענה במקרים שונים של נזקי גוף, מתאונות עבודה, דרך תביעות ביטוח שנדחו ועד לפציעה מנשיכת כלב.
להסמכה כעורך דין בישראל, נדרשים תואר ראשון במשפטים ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, התמחות בתחום ספציפי ועמידה במבחני לשכת עורכי הדין.
משרד עורכי דין יכול להיות מופעל על ידי עורך דין יחיד, אך לרוב הוא מאגד כמה עורכי דין, בעלי התמחויות שונות או משיקות זו לזו.
ההתקשרות של הלקוח נעשית כהתקשרות חד פעמית, לצורך קבלת ליווי משפטי בביצוע פעולה מסוימת כמו מכירת דירה, או כהתקשרות ארוכת-טווח, לקבלת שירות משפטי שוטף, הקשור בתחום עיסוקו של הלקוח.
יש לציין, שבישראל אין חובה להשתמש בשירותיו של עורך דין מייצג וכל אדם רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט.
כיצד פועל משרד עורכי דין?
בישראל, צורת ההתאגדות המקובלת בקרב עורכי דין, היא שותפות במשרד. במשרדי עורכי דין עובדים שותפי הון, החולקים את הבעלות על המשרד, לצד שותפי רווח, עורכי דין שכירים, מתמחים (שסיימו לימודי משפטים, אך עדיין לא הוסמכו כעורכי דין) ועובדי מנהלה ומזכירות. תהליך המעבר משכיר לשותף במשרד, אורך לרוב כחמש עד שבע שנים.
משרד עורכי דין גדול יכול להעסיק עורכי דין המומחים בתחומים השונים, אם זה משפט פלילי, דיני עבודה, דיני נזיקין, משפט מסחרי, דיני מיסים, דיני תאגידים ועוד, לחלק מעורכי הדין במשרד, יש לעיתים הסמכה גם כנוטריונים.
ריבוי ההתמחויות במשרד, מאפשר לתת ללקוח מענה משפטי שלם וקשת של שירותים תחת קורת גג אחת. מאידך, יש משרדי עורכי דין גדולים, המתמחים רק בתחום מסוים.
בכל משרד קיימת ספרייה משפטית, הכוללת פסקי דין של בית המשפט העליון וספרות משפטית בתחומי ההתמחות של עורכי בדין במשרד, אך כיום נעשה שימוש בעיקר במאגרים מקוונים של פסיקות ופסקי דין.
לשכת עורכי הדין
עורכי הדין בישראל, מאוגדים בלשכת עורכי הדין וכדי לעסוק במקצוע ומחויבים להיות חברים בה. לשכת עורכי הדין הוקמה ב-1961 והחליפה את המועצה המשפטית ואת הסתדרות עורכי הדין בישראל, שהוקמה בשנת 1927.
לשכת עורכי הדין עוסקת, בין השאר, בהגנה על זכויותיהם המקצועיות של עורכי הדין החברים בה, ביטוחים וקרנות פנסיה לחברים, לצד עיסוק באתיקה מקצועית, שיפוט משמעתי ובחינת המתמחים בעריכת דין והסמכתם.
ללשכת עורכי הדין נציגות בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת רשם הוצאה לפועל ונציגיה משתתפים בוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה ובהענקת חוות דעת משפטיות, על הצעות חוק המוגשות בכנסת.
משרד עורכי דין ויצמן-אייכנברונר
משרד עורכי הדין ויצמן-אייכנברונר, עוסק במגוון רחב של תיקים כגון: נזקי גוף כמו תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות אישיות, תביעות בביטוח הלאומי, פגיעות מנשיכות כלב ועוד.
השותפים במשרד, עורך דין יוסי אייכנברונר ועורך הדין אלון ויצמן, צברו ניסיון רב שנים בתחום המשפטי. עו"ד אייכנברונר שימש במשך שנים רבות כעוזרו המשפטי של השופט עידו רוזין בבאר שבע, ובהמשך הוביל את מחלקת הביטוחים בעיריית באר שבע.
עו"ד ויצמן, שימש במרוצת השנים כיועץ המשפטי של חברת ח. כהן וצבר ניסיון בניהול תיקי נזיקין ובהתמודדות מול חברות ביטוח.
תפקידו של עורך דין נזיקין
דיני נזיקין הם חלק מהמשפט האזרחי ועוסקים במצבים שבהם נגרם נזק לאדם, בגוף או ברכוש. תחום נזקי הגוף, מתמקד בפגיעות גופניות, פיזיות ונפשיות, כמו נכויות, מוגבלויות, או מחלות, הפוגעות באיכות החיים וביכולת התפקוד וההשתכרות. כאשר יש גורם כלשהו שאחראי לנזק שנגרם, בעקבות מחדל או רשלנות, ניתן להגיש נגדו תביעה, לקבלת פיצויים. .
עורך דין נזיקין, מסייע לנפגע בהגשת התביעה ומלווה אותו לאורך כל ההליכים המשפטיים. הוא דואג במקביל, להמצאת חוות הדעת הרפואיות המתאימות לאישוש טענותיו של הנפגע, הוא מנהל מגעים להסדרי פשרה עם הצד השני, במקרים מסוימים והוא מייצג את הנפגע בדיונים בבית המשפט.
סיוע משפטי כזה, רלוונטי ב תביעות משרד הביטחון, בערעור על תביעה שנדחתה על ידי חברת ביטוח, בהגשת תביעה נגד מעביד על אחריותו לתאונת עבודה, במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי ועוד.
