הדיונים הסוערים והיצריים שמתנהלים במרחב הציבורי בכלל ובפרט ברשתות החברתיות בשנים האחרונות הביאו לגידול בכמות תביעות לשון הרע (תביעות דיבה) שמוגשות לבתי המשפט. זאת, על-ידי אנשים שנפגעו מפרסומים פוגעניים, לשיטתם. ורק לאחרונה, נחשף אודות תביעת דיבה ע"ס 200,000 ₪ שהגישה הגברת הראשונה, שרה נתניהו כנגד עובדת אשר הועסקה בבית ראש הממשלה, לאחר שזו העלתה פוסט לרשתות החברתיות.
אז מתי נחשבת האמירה כהוצאת דיבה?
השאלה מתי אמירה נחשבת כלשון הרע היא שאלה מרכזית וחשובה. אין מחלוקת, כי אל מול זכותו הבסיסית של האדם לשמו הטוב עומדת מנגד זכות חשובה לא פחות בדמות חופש הביטוי. זאת, בזמן שבתי המשפט בישראל מפרשים את עיקרון חופש הביטוי, באופן רחב אשר כמעט ואינו חוסה תחת מגבלות כלשהן. למעט, במקרים בהם התובע נפגע באופן ממשי מההתבטאות, או כי פוטנציאל הפגיעה היה ממשי.
אלמנט הפומביות בהוצאת דיבה, הוא בעל תפקיד מרכזי, היות שהנחת המוצא היא כי רק אמירה אשר הגיעה לידיעתם של אנשים רבים, פוגעת בשמו הטוב של האדם ולכן אין מקום להגן על התבטאויות שנאמרו בין שני אנשים בלבד. משכך, כיום עם עליית קרנו של המרחב הווירטואלי (באמצעות הרשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וכיוצ"ב) משמש המרחב, כקרקע פוריה להוצאת דיבה, כלפי אנשים ולא פחות חשוב כלפי עסקים.
ההנחה הבסיסית אשר צריכה להילקח בחשבון היא: האם סביר להניח שדברי הדיבה יגיעו לאדם אחד או יותר חוץ מהאדם שנפגע מן הביטוי? והאם בתוכן הביטוי יש פוטנציאל לפגיעה בשמו הטוב? אם כך הדבר, ניתן להניח שמדובר בפרסום לשון הרע.
טענות הגנה לנתבע בתביעות לשון הרע:
בהתאם להוראות סעיפים 13-15 לחוק איסור לשון הרע, לנתבע בתביעת לשון הרע עומדות מספר טענות הגנה אשר נטל הראייה להוכיחן מוטל לפתחו. עם זאת, אמירה אשר מהווה דברי אמת ויש בה עניין ציבורי (הגנת אמת הפרסום, סעיף 14 לחוק), או פרסום שנעשו בתום לב (סעיף 15 לחוק), כגון פרסום כאשר היחסים בין המפרסם לבין מושא הדברים חייבו אותו מוסרית וחברתית לפרסם את גילוי הדעת (דוגמא: מבקר ברשות או בחברה ציבורית), הבעת דעה על התנהגות של איש ציבור אשר נתגלתה (גם באמצעות של הגשת תלונה במשטרה), פרסום בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, הבעת דעה על ממונה המפרסם, מכח דין או חוזה, לגבי התנהגותו ככזה ועוד.
כאשר בית המשפט מתחיל לדון בתביעת לשון הרע, הנתבע רשאי להעלות בכתב הגנתו טענות הגנה כגון: הפרסום נעשה בתום לב, וטענת "אמת דיברתי" או הייתה לו חובה חוזית או מוסרית לבצע את הפרסום (למשל הוא מבקר בעירייה ומשכך פרסם אי סדרים הידועים לו).
ראוי לזכור כאמור שנטל ההוכחה בהגנות מוטל לפתחו של הנתבע. עליו להוכיח את אמיתות הפרסום ואת חשיבותו לעניין הציבור, או כי פעל בתום לב לפי אחת מהנסיבות המוזכרות בסעיף 15 לחוק.
סיכויי התביעה:
נתונים שפורסמו לאחרונה ביחס לתביעות לשון הרע בשנת 2019 מלמדים מספר דברים מעניינים :
א. בשנת 2019 הוגשו במדינת ישראל תביעות דיבה בסך של כ- 13 מיליון ₪
ב. סכום התביעה הממוצע בתביעות דיבה עומד על כ-200,000 ₪
ג. רוב תביעות לשון הרע מתקבלות על-ידי בתי המשפט מתקבלות ברוב המקרים ולעתים אף מסתיימות בפשרה אך כמעט
אמרו כנגדכם דברי לשון הרע? הגישו נגדכם תביעה שכזו? פנו אלינו עוד היום ונפעל עבורכם באופן המקצועי ביותר
******
אין האמור בטור זה תחליף לייעוץ או ייצוג משפטי ויש לבחון כל מקרה לגופו
הכותב הינו שותף במשרד עורכי דין ויצמן אייכנברונר – משרד עורך דין לדיני נזיקין ובכלל זה נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה ביטוח לאומי, תביעות לשון הרע וכיוצ"ב.
