חוק הגנת הפרטיות: מהי ההגדרה לפגיעה בפרטיות?

הפרטיות שלנו מאוימת, בעידן הטכנולוגי של היום, יותר מתמיד. מאידך, הזכות של חוק הגנת הפרטיות מעוגנת בחוק וכשמישהו פוגע בה – יש מה לעשות.

זרימת המידע הטכנולוגית בימינו, מאיימת לא פעם על הפרטיות שלנו. האינטרנט, הרשתות החברתיות, הטלפונים עם המצלמות, מקדמים את היקף החשיפה הפוגענית.

אבל פרטיות, יש לדעת, היא זכות משפטית המוקנית לכל אזרח ומוסדרת על ידי חוק הגנת הפרטיות, שנחקק בשנת 1981. העיקרון המנחה של החוק, קיבל מעמד חוקתי ב- 1992 עם חקיקת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

השמירה על חיסיון של המידע האישי, היא חלק מההגנה על האוטונומיה של כל אדם, על המרחב האישי, אורח חייו, רגשותיו, מחשבותיו וסודותיו האינטימיים.

מאחר שהחוק מקנה לאדם אפשרות לבחור את מידת החשיפה האישית שהוא מעוניין בה, חשיפה שנעשתה בהסכמתו, אינה מהווה פגיעה בפרטיות.

כיצד מוגדרת פגיעה בפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות בישראל, המקביל לתקנות GDPR האירופיות, מגדיר מהן הפעולות הנחשבות לפגיעה בפרטיות.

מדובר בשורה של פעולות, כגון: בילוש או עיקוב אחרי אדם, ציתות והאזנה, צילום של אדם ברשות היחיד כמו ביתו הפרטי, פרסום תצלומו של אדם בצורה שעלולה להשפיל, לבזות או להביך אותו ופרסום ברבים של מידע מביך הנוגע לצנעת הפרט, לרבות עבר מיני, מצב בריאותי, התנהגות ברשות היחיד וכדומה.

בנוסף לאלה, נחשבות לפגיעה בפרטיות, גם עברות כמו שימוש בשמו, תמונתו או קולו של אדם ללא רשותו לעשיית רווח, הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין או בהסכם ופרסום טקסט פרטי ללא רשות הנמען או הכותב.

החוק קובע בנוסף, שראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, לא יהיו קבילות בבית משפט ללא הסכמת הנפגע, אלא אם יתיר בית המשפט את השימוש בהן, מטעמים שונים.

הגנת הפרטיות בתחום האזרחי והפלילי

פגיעה בפרטיות על פי החוק, עלולה להיחשב כעוולה אזרחית וגם כעבירה פלילית. כעוולה אזרחית, חלה עליה פקודת הנזיקין, כלומר הנפגע רשאי להגיש תביעה בסיוע של עורך דין נזיקין, נגד מי שפגע בפרטיותו.

במסגרת תביעה כזאת, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע, לשלם פיצוי המגיע ל- 50,000 שקלים, גם ללא הוכחת נזק. אם התובע הוכיח שהפגיעה נעשתה במכוון, רשאי בית המשפט לחייב בכפל פיצוי, עד ל- 100,000 שקלים.

כאשר פגיעה בפרטיות נחשבת לעבירה פלילית, העונש המרבי עליה, הוא חמש שנות מאסר בפועל, אם הוכח שנעשתה במזיד.

חוק הגנת הפרטיות בתחום מאגרי המידע

ב-2018 נכנסו לתוקפן תקנות בחוק, העוסקות בחובת אבטחת המידע במאגרי מידע, המכילים נתונים רגישים של אנשים רבים כמו: מעמד אישי, מצב כלכלי, מצב בריאותי, הכשרה מקצועית, דעות ואמונות ועוד.

התקנות קובעות את רמת האבטחה הנדרשת במאגרי מידע כאלה, לרבות שמירה על שלמות המידע והגנה עליו מחשיפה, שימוש או העתקה, ללא רשות.

החוק קובע שלצורך החזקת מאגר מידע, נדרשת הגשת בקשה לרישומו בפנקס מאגרי המידע של משרד המשפטים, כאשר מספר האנשים במאגר גבוה מ- 10,000, הוא מכיל מידע רגיש, המידע לא נמסר בידי אותם אנשים, המאגר שייך לגוף ציבורי ומשמש לשירותי דיוור ישיר. 

הגנות, פטורים והקלות בחוק

חוק הגנת הפרטיות כולל גם כמה הגנות, פטורים והקלות:

הגנות אפשריות במשפט פלילי או אזרחי בגין פגיעה בפרטיות, יכולות להיות הוכחה שמדובר ב"פרסום מותר" כלשון חוק איסור לשון הרע, שהפגיעה נעשתה בתום לב, או שהיה בחשיפה עניין ציבורי המצדיק אותה.

סעיף נוסף בחוק, מעניק פטור מתחולתו למי שפגע בפרטיות במסגרת תפקיד שהוסמך לבצע על פי דין, לרבות אנשי רשויות הביטחון, בתנאי שהפגיעה מוגדרת כסבירה.

בנוסף על אלה, מאפשר החוק לבית המשפט להתחשב בנתבע בתביעה אזרחית על פגיעה בפרטיות, כשהפרסום חזר על דברים שפורסמו בעבר, כשהפגיעה נעשתה בתום לב, כשפורסמה התנצלות על הפרסום, או כשננקטו אמצעים על ידי הנתבע, להפסקת הפרסום.

פגיעה בפרטיות על ידי גופים ציבוריים

חוק הגנת הפרטיות בישראל, חל גם על מוסדות המדינה וגופים ציבוריים מנועים ממסירת מידע על ענייניו הפרטיים של אזרח, אלא אם המידע מפורסם ברבים על פי דין, או בהסכמתו. יחד עם זאת, החוק מחריג בנושא גופים כמו משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד ואגף המודיעין, הנדרשים לכך למילוי תפקידם.

למידע נוסף תוכלו לפנות אלינו, משרד עו"ד ויצמן אייכנברונר.