מחלת מקצוע

בעוד שתאונות עבודה הן אירוע חד-פעמי ומוגדר, מחלות מקצוע מהוות אתגר משפטי מורכב יותר. הן תוצר של חשיפה מתמשכת לתנאי עבודה מזיקים ונזקן מצטבר לאורך זמן. ההכרה בפגיעות אלו דורשת הבנה מעמיקה של המסלולים המשפטיים, גיבוש אסטרטגיה מדויקת והתמודדות עם המערכת הבירוקרטית. במדריך זה ננתח את דרישות החוק ונציג את הכלים המדויקים להשגת ההכרה והפיצוי המגיעים לכם.

מסלולי ההכרה המשפטיים בפגיעה מתמשכת בעבודה

החוק בישראל מבחין בין שני מסלולים עיקריים להכרה במחלה כנובעת מתנאי העבודה. זיהוי המסלול הרלוונטי למקרה הספציפי הוא שלב יסוד בבניית תביעה מוצלחת:

מסלול א': תביעה על פי רשימת מחלות המקצוע

המוסד לביטוח לאומי קבע בתקנותיו רשימה סגורה של מחלות, אשר החוק מכיר בקשר הסיבתי בינן לבין חשיפה לתנאים או חומרים מסוימים בסביבת העבודה. מסלול זה, לכאורה, מהווה את הדרך הפשוטה יותר להכרה. אם אתם, לדוגמה, עובדי שיש שאובחנו עם סיליקוזיס, או עובדי מפעל רועש שסובלים מירידה בשמיעה, אתם נמצאים בנקודת פתיחה טובה מבחינה משפטית.

בין המחלות הנפוצות ברשימה ניתן למצוא:

• מחלות הנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים: הרעלות, מחלות עור, וסוגי סרטן מסוימים.

• מחלות הנגרמות מגורמים פיזיקליים: ליקויי שמיעה מרעש, מחלות כתוצאה מקרינה מייננת, או נזקים כתוצאה מעבודה בלחץ ברומטרי גבוה או נמוך.

• מחלות ריאה: אסטמה תעסוקתית, אזבסטוזיס וסיליקוזיס כתוצאה משאיפת אבק מזיק.

• מחלות זיהומיות: במקצועות בהם יש חשיפה לגורמים ביולוגיים, כמו עובדי מערכת הבריאות.

אתגרים בהוכחת תביעה גם על פי הרשימה

חשוב להדגיש כי הימצאות ברשימה אינה מבטיחה הכרה אוטומטית.

המוסד לביטוח לאומי יבחן בקפידה את תנאי המקרה, לרבות משך ועוצמת החשיפה לגורם המזיק. כמו כן, ייבחנו גורמי סיכון חיצוניים שאינם קשורים לעבודה (אורח חיים, היסטוריה רפואית). בניית תיק ראיות מקיף, המוכיח את עמידתכם בתנאי התקנות, היא קריטית גם במסלול זה.

מסלול ב': הוכחת פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה

ומה קורה כאשר המחלה שלכם אינה מופיעה ברשימה הסגורה? מצבים כמו שחיקת סחוסים, פריצת דיסק אצל עובד המבצע הרמות חוזרות, או תסמונת התעלה הקרפלית אצל קלדנית, כל אלו אינם בהכרח ברשימה. עבור מקרים אלו, פיתחה הפסיקה את "תורת המיקרוטראומה".

זוהי דוקטרינה משפטית מורכבת, הרואה בכל פעולה פיזית זהה וחוזרנית שביצעתם במהלך עבודתכם "תאונה זעירה" (מיקרו-טראומה). אף תנועה בודדת לא גרמה למחלה, אך ההצטברות של אלפי תנועות זהות לאורך שנים היא שהובילה בסופו של דבר לנזק המצטבר ולקריסת המערכת הגופנית. הנטל להוכיח תביעה במסלול מיקרוטראומה הוא כבד לאין שיעור, ודורש הוכחה של שלושה יסודות מצטברים:

1. הוכחת התנועות החוזרניות: יש להוכיח, באמצעות עובדות וראיות, את קיומן של תנועות זהות במהותן, החוזרות על עצמן בתדירות גבוהה.

2. הוכחת הנזק הזעיר: נדרשת חוות דעת רפואית מפורטת הקובעת כי כל אחת מאותן תנועות גרמה לנזק זעיר ובלתי הפיך לרקמה הפגועה.

3. הוכחת הקשר הסיבתי המצטבר: יש להוכיח כי המחלה המלאה שממנה אתם סובלים היא התוצאה הישירה של הצטברות אותם נזקים זעירים לאורך זמן.

התמודדות עם תביעת מיקרוטראומה היא שדה קרב משפטי-רפואי מובהק. כאן נדרשת הבנה מעמיקה לא רק של החוק, אלא גם של הרפואה, הביומכניקה, ויכולת לעמוד מול המומחים הרפואיים של הביטוח הלאומי, אשר יטענו לרוב כי מדובר ב"בלאי טבעי" או ב"שינויים ניווניים" שאינם קשורים לעבודה.

החשיבות האסטרטגית של ליווי משפטי מקצועי בתביעה להכרה במחלת מקצוע

ההבדל בין תביעת מחלת מקצוע המנוהלת באופן חובבני לבין תביעה המנוהלת על ידי משרד בעל ניסיון הוא תהומי, ויכול להתבטא במאות אלפי שקלים. הניסיון הרב-ממדי שלנו, הן מתוך מערכת המשפט (עו"ד יוסי אייכנברונר) והן מהצד המסחרי והתאגידי (עו"ד אלון ויצמן), מאפשר לנו לנהל את התיק שלכם בצורה אסטרטגית, תוך צפיית מהלכי היריב.

תפקידנו אינו מסתכם במילוי טפסים. אנו:

• מנתחים את התיק ומגבשים אסטרטגיה: אנו קובעים מהו המסלול הנכון לתביעה: "רשימה" או "מיקרוטראומה" ובוחרים את קו הפעולה האופטימלי.

• מכווינים לאיסוף ראיות: אנו מנחים אתכם כיצד לתעד את סביבת ועבודתכם בצורה שתתמוך בטענות המשפטיות.

• עובדים עם המומחים הרפואיים הנכונים: אנו יודעים בדיוק איזה מומחה רפואי נדרש לכל סוג פגיעה, ומכווינים אותו לכתיבת חוות דעת מדויקת, מנומקת, וכזו שתעמוד בחקירה נגדית בוועדה.

• מכינים אתכם לוועדה הרפואית: אנו עורכים סימולציה ומכינים אתכם להציג את טיעוניכם בצורה הברורה והאפקטיבית ביותר, תוך הדגשת הפגיעה התפקודית.

• לא מהססים לערער ולהילחם: אם החלטת הוועדה אינה משקפת את חומרת מצבכם, אנו לא נרתעים מהגשת ערר וניהול המאבק בערכאות הגבוהות יותר, עד להשגת התוצאה המקסימלית.

מימוש הזכות לדמי פגיעה וקצבת נכות על מחלת מקצוע

לקבלת פיצויים מהביטוח הלאומי בשל מחלת מקצוע, על הנפגע לוודא תחילה שהמחלה שממנה הוא סובל, נכללת ברשימת מחלות המקצוע של הביטוח הלאומי. במקביל עליו לבקש מרופא המשפחה חוות דעת מפורטת, המצביעה על הקשר בין המחלה לבין תנאי עבודתו.

את התביעה, המוגשת למוסד לביטוח לאומי, יש לגבות במסמכים רפואיים התומכים בטענות הנפגע, באישור של רופא מומחה, בתיעוד של טיפולים שקיבל בעקבות מצבו ולעתים גם עדויות של עובדים נוספים באותו מקום עבודה.

בשלב הבא, אם תתקבל בקשתו, יוזמן הנפגע להופיע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. בוועדה ייבחן מצבו הרפואי וייבחנו המסמכים, לקביעת אחוזי נכות, קבועה או זמנית ודרגת אי כושר עבודה, בשל המחלה.

קביעת הוועדה הרפואית, תשפיע על שיעור דמי הפגיעה בהם יזכה הנפגע ובזכאותו לקבלת קצבת נכות חודשית, לטווח הארוך.

כיצד מחושבים הפיצויים במחלת מקצוע?

הפיצויים הנקבעים לנפגע במחלת מקצוע, מחושבים על פי אחוזי הנכות שנקבעו לו בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, חומרת הפגיעה והיקף אובדן כושר העבודה. מטרת הפיצויים היא להקל על הנפגע לשאת בנטל הכלכלי, הנגרם מפגיעה בכושר העבודה, לצד הצורך לממן תרופות וטיפולים.

נכות לצמיתות בשיעור של  0%-8%, לא תזכה בפיצויים, נכות של 9%-19%, תזכה את התובע בדמי פגיעה, שהם פיצוי חד פעמי. נכות בשיעור של 20% ומעלה, תזכה בקצבת נכות חודשית, המחושבת על פי שכר העובד לפני הפגיעה.

אל תוותרו על מה שמגיע לכם, אנחנו כאן ונילחם אתכם כתף לכתף

מחלת מקצוע היא פגיעה מורכבת שהוכחתה דורשת התמודדות משפטית ורפואית מול מערכת מיומנת. החוק מעניק זכויות משמעותיות לנפגעים, אך מימושן תלוי בניהול נכון ומקצועי של ההליך. פנייה לייעוץ משפטי מוקדם היא צעד חיוני להבטחת זכויותיכם ולמקסום הפיצוי המגיע לכם. אם אתם סבורים כי בריאותכם נפגעה כתוצאה מעבודתכם, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו, למשרד עו"ד ויצמן אייכנברונר לצורך הערכת המקרה וגיבוש אסטרטגיית פעולה. צרו איתנו קשר עכשיו ונבדקו איך להוכיח את המחלה שכל כך פוגעת בכם על מנת שתקבלו את סכום הפיצוי המקסימלי.