אחת מהאמירות הנפוצות ביותר בימינו היא "האדם מתכנן ואלוהים – צוחק". גם אם אינכם שומרי מסורת ואינכם מזדהים עם חלקה ה"אלוהי" של האמירה הזו, אין ספק, כי במיוחד כיום, בתקופת הקורונה, היא מקבלת משנה תוקף. אנחנו יכולים לתכנן כאוות נפשנו, לבנות מגדלים פורחים באוויר כמה שנחפוץ, ואז, רשלנות, חוסר זהירות או חוסר מזל של רגע אחד ויחיד – והחיים שלנו כבר לא ישובו למה שהם היו לפניו. במרבית המקרים, אף אחד אינו מסוגל באמת לחזות את התרחשותה של תאונה, שהרי, על פי הגדרתה "תאונה" "היא אירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שנגרם עקב ליקוי בסביבה או ליקוי פיזי והביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם או לנזק לרכוש. אולם, למרבה המזל, בחלק גדול ממקרי התאונות והרשלנות, עומדים לצד הנפגעים סוגי ביטוח שונים ופיצויים הנקבעים להם, אשר עשויים להמתיק (ולו במעט) את הגלולה המרה והבלתי צפויה.
כאמור, ישנם סוגי תאונות רבים ושונים, והחוק הישראלי מנסה לכסות את מרביתם ככל האפשר. אף אנחנו, במשרד עורכי דין WE ויצמן אייכנברונר , ננסה, במאמר זה להתייחס לסוגי התאונות הדרכים הנפוצים ביותר, מתוך הרצון לתת בידיכם כמה שיותר כלים יעילים ונכונים להתמודד עם הסיטואציה. וכמובן, במאמר הזה נתמקד בסוג התאונות השכיח ביותר, אותו סוג שכאשר אנחנו אומרים "תאונה" הוא הסוג הראשון העולה במוחנו – תאונות הדרכים.
ההבדלים בין תאונות הדרכים ותביעות / תאונות אחרות בהקשר של נפגעי תאונות דרכים
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 חוקק על מנת להקל (באופן הפיננסי) את חיי הנפגעים ומשפחותיהם, תוך עיגון הדרך משפטית ההולמת והמתאימה לשם כך. כדוגמה, על הפגיעה בתאונת דרכים מוחל עקרון "אחריות מוחלטת" שמשמעותו כי כל אדם שבוטח כחוק ונפגע יהיה זכאי לקבלת פיצוי, ללא תלות בחלק שבאחריותו להתרחשות התאונה. כתוצאה מכך, אף נפגעים בתאונות דרכים שנגרמו באשמתם-הם, זכאים יהיו לקבלת הפיצויים מחברת הביטוח שביטחה את רכבם בביטוח בחובה, בתנאי שאינם עונים על הגדרת החריגים שקבועים בחוק.
אף הליכי התיקים בגין תאונות דרכים שונים במהותם מהליכי תביעות הנזיקין הרגילות, כשמקור עיקר השוני בין ההליכים מצוי בפרוצדורה להוכחת הנזקים לנפגע. כך, בתביעות הנזיקין שאינן מוגשות בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, יהא על הנפגע-התובע לצרף את חוות הדעת הרפואית של מומחה-מטעמו. וזאת, בניגוד לתביעה שתוגש על פי החוק אשר בה, לצד הנפגע-תובע לא עומדת הזכות להגשת חוות הדעת הרפואית התומכת בטענתו, אלא שעומדת לצידו הזכות למינויו של מומחה מטעמו של בית המשפט. מדובר בשוני מהותי, שיש לו השפעות לכאן ולכאן – למשל, חוסר יכולתו של הנתבע להשפיע על חוות דעת המומחה ולנתבה למטרותיו, מול חיסכון בזמן ובעלויות של מציאת מומחה בתחום.
בנוסף לכך, קיים שוני מהותי נוסף בין סוגי התביעות – היקף סכומי הפיצוי האפשריים לפסיקה. בעוד שבתביעות הנזיקין ה"רגילות" סכום הפיצוי בגין הסבל והכאב, למעשה, אינו מוגבל ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בתיק, בתביעות המתנהלות על פי חוק הפיצויים, נקבע רף הפיצוי המקסימאלי על פי הדין.
מהיכן יגיע הכסף?
אמנם, אנחנו מדברים ספציפית על פיצוי נפגעי תאונות דרכים, אבל ידוע כי כל סכום כסף הנכנס לכיס מסוים חייב "לצאת" מכיס אחר, במקרה שלנו, פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים, המקורות מתפצלים למספר כיוונים. למשל, פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, קובעת כי כל בעל רכב מחויב בביטוח רכבו בביטוח החובה, שמטרתו כיסוי נזקי גוף העלולים להיגרם כתוצאה מתאונת דרכים, בין אם לנוהג ברכב או להולך הרגל שנפגע מהרכב. במקרים בהם לא ניתן לאתר את הרכב הפוגע או את הנוהג בו (תאונות פגע וברח), קרנית (קרן שנוסדה למטרת תשלום פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר אינם יכולים לתבוע את החברה שביטחה את כלי הרכב) תהיה הכתובת הנכונה לתביעה מסוג זה. בנוסף לטיפול בפיצויים בגין תאונות פגע וברח, קרנית מהווה את הכתובת עבור נפגעים תאונות שבהן ברשותו של בעליו של הרכב הפוגע אין רישיון נהיגה, במקרים בהם התרחשו פגיעה ו / או נזק ע"י רכב גנוב, במקרי פגיעה מרכב שבו נעשה שימוש בניגוד לתנאים המצוינים בפוליסת הביטוח, במקרי פגיעה ע"י רכב שאינו מבוטח כחוק וכד'.
תאונת דרכים המוגדרת גם כ"תאונת עבודה"
תאונות דרכים הן סיכון שכל מי שעיסוקו כרוך בנסיעות מרובות לוקח על עצמו (כדוגמת שליחים, אנשי מכירות שטח, נהגים מקצועיים וכיו"ב) . אולם, סעיף 80 ו-81 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 מרחיבים את הגדרת תאונות הדרכים המוגדרות כאותן תאונות עבודה ומגדירים את המקרים שבהם תאונת דרכים במהלך העבודה עשויה להיות מוכרת לנפגע כתאונת עבודה גם לזמנים שאינם מוגדרים כ"זמן עבודה" חד משמעי, כדוגמת הדרך לעבודה או חזרה ממנה –
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
…
(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו."
כאשר מדובר בתאונה מסוג כזה, המוגדרת, כאמור, גם כ"תאונת דרכים" וגם כ"תאונת עבודה", בנוסף להגשת תביעה כנגד החברה המבטחת את הרכב הפוגע, ניתן אף לתבוע את המוסד לביטוח לאומי. יתרה מכך, חשוב ורצוי לעשות זאת, מאחר וחברות הביטוח הנתבעות לוקחות בחשבון מראש את האפשרות הזו, ותפעלנה לקיזוז הפיצויים שתקבלו מהביטוח לאומי מדמי הפיצויים שאמורים יהיו להינתן על ידן. כאן, מדובר בהליכה זהירה בין הטיפות ובג'אגלינג מורכב למדי בין שני הגופים הללו, שישמחו (באופן טבעי) לשלם לנפגעים התובעים אותן פיצויים נמוכים ככל האפשר. מנקודת מבטם של הגופים האלה זה מובן למדי, ובכל זאת, רצוי (ואף הכרחי) להיעזר במשרד עורכי דין מנוסה, שיוכל ללוות ולייצג אתכם כדי שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם כפי שהן מגיעות לכם על פי הדין.
אל תהיו ידידותיים מידי לאנשים לא מוכרים לכם!
חשוב לזכור כי חברת הביטוח עלולה לשחק משחק מלוכלך, שהרי היא מעוניינת לשלם לכם כמה שפחות. ולכן, אל תהיו נחמדים מידי לאנשים חדשים שפתאום מנסים להתחבר איתכם. בתיקים רבים, שולחות חברות הביטוח הנתבעות אנשים מטעמם, שפותחים בשיחה עם הנפגעים התובעים אותן ומקליטים אותם ללא ידיעתם. לרוב, ההקלטות (או התיעוד) יצוצו מאוחר יותר במשפט, יסולפו ויוצאו מהקשרם, על מנת להוכיח לבית המשפט שמדובר בתביעה מנופחת או בתביעת שווא. אל תיפלו בפח הזה! הימנעו מכל שיג ושיח עם חוקרים של חברת הביטוח, ואל תהיו ידידותיים מידי לאנשים שאינם מוכרים לכם, גם אם הם מציגים את עצמם כפקידי הביטוח הלאומי, כשכנים החדשים שלכם, או, סתם, כאנשים נחמדים שרוצים לשתות איתכם קפה ולשוחח על מהות החיים ועל דא ועל הא.
נסו, עד כמה שאפשר, לשוב לשגרה
כאשר מאפשר מאפשר זאת, נסו להתחיל ולשוב חזרה לשגרה התעסוקתית והמשפחתית. נכון, לעיתים, הדבר יצריך מכם צמצום היקף המשרה או חזרה המלווה במגבלות רפואיות מסוימות (כהימנעות מהרמת משאות או צורך בישיבה), אולם, במידת האפשר, חשוב שלא תשבו בבית בחוסר מעש. רצוי גם לזכור כי היעדרויות מהעבודה שאינן מגובות באישורים ובמסמכים רפואיים רלוונטיים לתאונה, לא יזכו אתכם בקבלת הפיצוי שאותו אתם מתכוונים לדרוש.
כנ"ל, לגבי החיים השוטפים בבית – במקרה שהמסמכים הרפואיים שבידיכם אינם מעידים על הצורך בעזרה בביצוע מלאכות הבית, למשל, גם אם תשלמו לאדם שיעשה זאת, לא תוכלו לקבל את הפיצוי על כך במשפט מול חברת הביטוח הנתבעת.
נפגעי תאונות דרכים – הקפידו על תזמון הגשת התביעה
מועד ההתיישנות החל בנוגע לתביעה של נפגע בגיר הוא שבע שנים ממועד קרות התאונה. במקרים בהם מדובר שנפגע שהיה קטין בעת קרות תאונת הדרכים, תוקפה של אפשרות התביעה בגין התאונה יפוג בהגיעו לגיל 25 (כלומר, 7 שנים מהפיכתו לבגיר). אולם, לכאורה, למרות פרק הזמן הארוך שמעמיד החוק בפניכם להגשת התביעה, רצוי שלא למשוך את הזמן ולהגיש את התביעה במועד שעליו ימליץ עורך הדין המתמחה בתחום. הסיבה לכך הגיונית למדי – דחיית הגשת התביעה לפרק זמן ארוך, פירושה (כך לפחות תטען חברת הביטוח) כי הפגיעה שספגתם הייתה מינורית ולא קשה דיה כדי שתטרחו לתבוע בגינה, אחרת, הייתם מגישים אותה קודם לכן.
מאידך, גם חשוב שלא להגיש את התביעה סמוך למדי למועד קרות התאונה, וזאת, מכיוון שכפי שציינו קודם, לנזקים פיזיים מסוימים לוקח זמן להופיע או להתייצב, והגשת תביעה בגין נזקים ספציפיים עלולה לגרום לכך שגם במקרה של החמרת הנזקים או החרפת המצב הנפשי או הרפואי, לא תוכלו לקבל את הפיצוי המתאים למצב החדש.
אם כן, כיצד יודעים מתי בדיוק צריך להגיש את התביעה של נפגעי תאונות דרכים?
כאן, אנחנו מגיעים לנקודה האחרונה והלא פחות חשובה בנושא הזה – אל תיכנסו לסיפור הזה כשאינכם מלווים בעורך דין תאונות דרכים בעל ניסיון וידע!
כן, אנחנו יודעים שהדגשנו את זה כבר מספר פעמים במאמר קודם לכן, אבל זה חשוב מאד, בעיקר, מכיוון שאנשים שאינם עורכי דין המתעסקים בתחום (או, לחילופין, להבדיל אלף הבדלות – נוכלים מקצועיים מנוסים בתחום תביעות והונאות ביטוח) הם טרף קל עבור חברות הביטוח למיניהן, המעמידות מולם סוללה של עורכי דין משופשפים ומנוסים, שיעשו הכל, כדי שחברת הביטוח אותה הם מייצגים תזכה במשפט.
כך שאתם יכולים להסכים איתנו, כי אין היגיון רב בכניסה לגוב האריות הזה כשאינכם מלווים ומיוצגים על ידי עורך דין המתמחה בתחום!
